מותורינה דלק בע"מ נ' מועצה מקומית מג'אר

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות משפט בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות").

עסקינן בתובענה כספית על סך 111,225 ₪. התביעה הוגשה על ידי המשיבה- חברה בע"מ, נגד המבקשת- מועצה מקומית. במסגרת כתב התביעה טוענת המשיבה, כי חברה בשם ג'מיל סרחאן המחתה לה, בהמחאת זכות בלתי חוזרת ובלתי מותנית, את הזכויות המגיעות לה מהמבקשת, בגין עבודות אשר ביצעה החברה האמורה בעבור המבקשת. המשיבה טוענת, כי המבקשת טרם שילמה לה את הכספים המגיעים לה בגין העבודות אשר ביצעה חברת ג'מיל סרחאן ובהתאם להמחאת הזכויות, כמפורט.

במסגרת הבקשה שלפניי עותרת המבקשת, כי בית המשפט יחייב את המשיבה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות משפט, בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות. המבקשת טוענת, כי מקום בו עסקינן בתובענה אשר הוגשה על ידי חברה הרי שהפקדת ערובה הינה נקודת המוצא ומתן פטור מהפקדת ערובה הינו החריג. כאשר בית המשפט סבור, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בערובה או שהחברה הוכיחה, כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, ניתן לפטור את החברה מהפקדת ערובה כאמור.

המבקשת טוענת, כי בענייננו לא מתקיימים החריגים המצדיקים מתן פטור מהפקדת ערובה. המבקשת ציינה את הצורך בהפקדת ערובה, כך שהנתבע לא ימצא עצמו בפני שוקת שבורה מקום שהתביעה שהוגשה נגדו תדחה. המבקשת טוענת, כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה בסך 15,000 ₪, על פי תעריף שכר הטרחה המינימאלי, בהתחשב בגובה התביעה ובהנחה שהתביעה תדחה.

בהחלטה מיום 2.3.10 נקבע, כי על המשיבה להמציא תגובתה לבקשה, תוך 20 יום ולא יאוחר מיום 25.3.10. עד למועד כתיבת שורות אלו לא המציאה המשיבה תגובתה לבקשה. זאת, על אף החלטת בית המשפט בנדון ועל אף שמאישור מסירה אשר הוגש לתיק בית המשפט עולה, כי הבקשה הומצאה למשיבה. בנסיבות אלו, אני דנה בבקשה על סמך האמור בבקשה והחומר המצוי בתיק.

דיון ומסקנות

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המצוי בפניי מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.

בית המשפט מוסמך לחייב תובע, יחיד או חברה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כתנאי לניהול התובענה (תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999).

סעיף 353א לחוק החברות קובע, כי: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה, כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

מקום בו בית המשפט דן בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, קיימת חזקה לפיה חברה תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, בהתאם לבקשת הנתבע. עסקינן בחזקה הניתנת לסתירה. לשם סתירת החזקה האמורה על החברה להוכיח, כי במידה ותביעתה תדחה יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבע. כן, על בית המשפט להשתכנע, כי הנסיבות אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה.

לפיכך, השיקול המנחה את בית המשפט בבקשה בעניין זה הינו שיקול כלכלי. קרי, האם לאור מצבה הפיננסי של החברה יש להיעתר לבקשה אם לאו. במידה ובית המשפט מוצא, כי החברה לא הוכיחה, כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע, על בית המשפט לבחון האם נסיבות המקרה מצדיקות היעתרות לבקשה (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים). בתי המשפט נוטים ביתר קלות לחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה מאשר אדם פרטי (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1), 647).

כאמור, בעת בחינת בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה השיקול הראשון הינו מצבה הכלכלי של החברה. על כתפי החברה רובץ הנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי. במידה ולא עלה בידי החברה להוכיח, כי יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבע, במידה והאחרון יזכה בדין, על בית המשפט להכריע בשאלה האם נסיבות העניין מצדיקות לחייב את החברה בהפקדת ערובה. בשלב זה, על בית המשפט להביא בחשבון את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, את העובדה, כי הפקדת ערובה מקום בו חברה לא הוכיחה את יכולתה לשאת בהוצאות הנתבע הינו הכלל ופטור מהפקדה כאמור הינו החריג. כמו כן, נהוג לבחון בשלב זה את סיכויי ההליך. מקום בו סיכויי ההליך גבוהים יש בכך בכדי להוות שיקול שלא לחייב בהפקדת ערובה. על כתפי החברה מוטל הנטל להוכיח התקיימותן של נסיבות המצדיקות שלא לחייבה בהפקדת ערובה.

הנה כי כן, על חברה הטוענת, כי אין לחייבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתובענה אשר הוגשה על ידה, מוטל הנטל להוכיח, כי מצבה הכלכלי יאפשר לה לשאת בהוצאות אלו, במידה ותדחה תביעתה. כן, על כתפיה הנטל להוכיח, כי מתקיימות נסיבות המצדיקות, כי לא תחויב בהפקדת ערובה כאמור.

המבקשת איננה נדרשת להוכיח, כי בשל מצבה הכלכלי של המשיבה לא יהיה בידה לגבות את הוצאותיה, ככל שהתובענה אשר הוגשה נגדה תדחה. הנטל להוכחת מצבה הכלכלי של המשיבה מוטל על כתפי המשיבה ולא על כתפי המבקשת. בנסיבות אלו, אין בהעדר ראיות מטעם המבקשת, באשר למצבה הכלכלי של המשיבה בכדי להביא לדחיית הבקשה. בענייננו, המשיבה הינה חברה בע"מ. יכולת הפירעון של חברה בע"מ מוטלת בספק ועל החברה מוטל הנטל להוכיח, כי אין בסיס לחשש האמור. כאמור לעיל, המשיבה לא המציאה תגובה לבקשה בה עסקינן. בהתאם לכך, המשיבה לא המציאה מסמכים רלוונטיים כגון דוחות כספיים וכן לא הצביעה על נכסים מהם תוכל המבקשת להיפרע. בנסיבות אלו, ברי, כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח את חוסנה הכלכלי. בהעדר תגובה מטעם המשיבה לא נשפך אור על מצבה הכלכלי, כך שניתן יהיה ללמוד, כי יעלה בידה לשאת בתשלום הוצאות המבקשת, במידת הצורך.

סעיף 353א, בניגוד לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, אינו מתייחס באופן מפורש לסוגיית סיכויי ההליך. עם זאת, הסעיף קובע, כי בית המשפט רשאי שלא לחייב חברה בהפקדת ערבות אם נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת. ההלכה היא, כי במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט, בחינת סיכויי ההליך הינה רלוונטית. אף בעניין זה מוטל הנטל על כתפי המשיבה ועליה להוכיח, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה.

בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה "ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד" (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים). כן, על בית המשפט להיזהר שעה שהוא מביע דעתו בנוגע לסיכויו של הליך תלוי ועומד.

סבורני, כי בשלב זה לא ניתן להכריע בסוגיה זו. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לשאלה האם נותר למבקשת חוב כלפי חברת ג'מיל סרחאן אם לאו. זאת לאור טענת המבקשת לפיה העבודות בגינן הוגשה התובענה היו עבודות פרטיות ולא במסגרת הפרויקט המאושר. כמו כן, חלוקים הצדדים בשאלה האם קיימת למשיבה עילת תביעה נגד המבקשת או שמא עליה לתבוע את החברה אשר המחתה לה את זכויותיה. לשני הצדדים טענות כבדות משקל הדרושות הכרעה, לאחר שיעלה בידי הצדדים לשטוח את מלוא טענותיהם. העובדה, כי לא ניתן לקבוע בשלב האמור, כי סיכויי התביעה נמוכים אין בה כדי להביא לדחיית הבקשה. ראיתי להביא עובדה זו בחשבון בעת קביעת גובה הערובה.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי, כי נסיבות המקרה שלפניי מצדיקות לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת. סבורני, כי דין הבקשה שלפניי להתקבל.